שלמה רונית נ' קבוצת יאיר חיים בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה שהגישה התובעת למתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק דנן, לאחר שביום 16/10/10 בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן צו לכינוס נכסי הנתבעת 3 ובמסגרתו הורה על עיכוב ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדה (תיק פש"ר 49186-03-10).

התובעת טוענת כי למרות צו הכינוס שניתן, נסיבות העניין הן חריגות באופן המצדיק את המשך ניהול ההליך דנן נגד הנתבעת 3. לטענת התובעת הנתבעת 3 אחראית באופן אישי לחובות הנתבעות 1-2 אשר העסיקו את התובעת וזאת מכח הדוקטרינה של הרמת מסך. לטענת התובעת, יש מקום להורות על המשך ההליכים נגד הנתבעת 3 אשר העובדות נשוא ההליך דנן הן בידיעתה האישית, אף מן הטעם כי הנתבעת 3 נקטה מהלכים להעלמת נכסים, ובכלל זה על דרך של עברת נכסים על שם בעלה.

דין הבקשה להדחות.

בסעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 נקבעו סמכויותיו של בית הדין האזורי לעבודה להכריע בתובענות שבין עובד למעביד אשר עילתן ביחסי עבודה. עם זאת, נקבע בסעיף 24(א1) כך: "האמור בס"ק (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לעניין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית".

בסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל נקבע כדלקמן:

20.(א)משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.

בהתאם להוראות פקודת פשיטת רגל, צו כינוס גורר אחריו עיכוב של כל ההליכים התלויים והעומדים כנגד החייב בעת מתן צו הכינוס.

בפרשת חיג'אזי התייחס בית המשפט העליון לערכאה השיפוטית המוסמכת להחליט בעניין המשך ההליכים התלויים ועומדים נגד חייב, לאחר שניתן נגדו צו כינוס נכסים, תוך שקבע כדלקמן:

" לאחר מתן צו הכינוס תכלית העיכוב שונה. בשלב זה כבר הוכח כי החייב ביצע מעשה פשיטת רגל, והמשך הליכי פשיטת הרגל נועד להבטיח כי הנושים יקבלו את המגיע להם על בסיס שוויוני בהליך שימזער ככל הניתן את העלויות הדיוניות. המגמה היא למנוע מצב שבו נושה זריז, המקדים נושה מתמהמה, יזכה בנתח גדול יותר מנכסי החייב ולחסוך בהוצאות הכרוכות בניהול משפטים יקרים הגורעות מהמאסה, המוגבלת בלאו הכי, של נכסי החייב העומדים לחלוקה. תכליות אלה הן העומדות ביסוד העיקרון כי בשלב זה יעוכבו התביעות התלויות ועומדות שהגישו הנושים לבתי-המשפט, למעט במקרים נדירים וחריגים שבהם המשך ניהול התביעות הותר, ותביעות חדשות לא תוגשנה אלא בכפוף לרשות מיוחדת. בשלב זה של הליך פשיטת הרגל, בית-המשפט של פשיטת רגל הוא בעל סמכות ההחלטה בעניין מתן היתר לדיון בתביעה בהליך רגיל - בין שמדובר בהמשך דיון בתביעה קיימת ובין שמדובר בהגשת תביעה חדשה. בידי בית-משפט זה הכלים ומכלול הנתונים הרלוונטיים שיש לשוקלם ולהעריכם לצורך מתן החלטה אם להתיר, בבחינת יוצא מן הכלל, בירור תובענה בבית-משפט על-פי הסדר הרגיל." [ר' עא 1516/99 מרים לוי נ' נזיה חיג'אזי, פ"ד נה(4), 730, 741-742, (ההדגשה אינה במקור א.ד.) וראה גם פסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין בתיק עע 1156/00, 1157/00 בתיה גרינבלט ו-15 אחרים - ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ (בפירוק), [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.5.06].

לנוכח האמור לעיל, בית דין זה איננו מוסמך להורות על המשך ההליכים בתיק בניגוד לצו הכינוס שניתן נגד הנתבעת 3. אשר על כן אני מורה על עיכוב ההליכים נגד הנתבעת 3.

התובענה נגד הנתבעות 1-2 קבועה לשמיעת הוכחות ביום 25/12/11 בשעה 09:00.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ב, 12 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: